מי חשוב כמת בפרשתנו

מי

בשני מקומות בפרשה, התורה כותבת על אדם מסוים שמת, וחז"ל מפרשים שאין הכוונה שמת ממש אלא שקרה לו משהו שהפך אותו לחשוב כמת.

האחד הוא פרעה, שנאמר עליו "וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה" (ב,כג), ופרשו חז"ל "נצטרע, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם" (רש"י). והשניים הם דתן ואבירם, ועליהם נאמר "כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (ד,יט), ופרשו חז"ל "מי הם? דתן ואבירם, חיים היו, אלא שירדו מנכסיהם והעני חשוב כמת" (רש"י על פי נדרים סד:).

 נשאלת השאלה: מדוע חז"ל פרשו בכל מקום בדרך שונה, לגבי פרעה אמרו שנצטרע ואילו לגבי דתן ואבירם אמרו שנהיו עניים? וכן קשה, מה הועיל שהיו עניים, הרי עדיין יכלו להלשין על מרע"ה ולהזכיר לפרעה את חטאו של משה מלפני שנים רבות?

נלע"ד בעזה"י ששתי השאלות עונות זו על זו. אם הכוונה לגבי דתן ואבירם שהיו מצורעים אבל היו עשירים עדיין מרע"ה צריך לפחד מהם, אבל מאז שנהפכו לעניים אין להם כח להלשין, כיוון שפרעה לא יקשיב להם ואף לא יכניס אותם לתוך ארמונו [עיין שם ב"שפתי חכמים"]. לגבי פרעה הדברים פשוטים יותר, הרי אי אפשר להסביר שנהיה עני, כיוון שהוא מלך, ולכן יש להסביר שנצטרע.